<h1>תשב"ץ סימן ר"א</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ואומר שאין להשלים מנין עם קטן אפי' אם תופס חומש בחיקו. ומה שנהגו העולם להשלים מנין עם הקטן וחומש בידו הראייה שלהם שכשהיו מעברים השנים היו מביאין שם ספרי תורות מכל מקום אין זה ראייה כי לשם לא היו מצטרפין לשום השלמה. הג"ה והא דאמרינן בירושלמי קטן וספר תורה עושין אותן סניף זהו אסמכתא לאותן התופסים חומש ביד הקטן ומיהו אין הגירסא כך אלא הכי גרסינן קטן לספר תורה עושין אותו סניף פירוש לקריאת התורה דקיימא לן דאין קורין בתורה פחות מעשרה ועל זה אמרו דקטן עושין אותו סניף להשלים העשרה לקריאת התורה. ומיהו אין משם ראיה לעשות הקטן סניף לתפילה ולברכת המזון דשאני קריאת התורה דאפילו קטן עולה למנין שבעה עד כאן לשון התוספות בברכות. ומיהו נראה למהר"ף ז"ל דיש משם ראיה לעשות קטן סניף להשלים לתפילה ולברכת המזון כמו לקריאת התורה כיון דלענין עשרה שוה קריאת התורה לתפיל' אם כן לענין סניף דקטן נמי לא שנא. ומה שהביא ראיה מירושלמי דקאמר ר' יוסי זמנין הוה קאימנא קמי אבא חלפתא וקמי חביבי רבי יוסי בר זבינא ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות התם היינו לענין שלשה אבל לענין י' אפילו קטן נמי וכן משמע ברב אלפס שמחלק בין שלשה לעשרה לעשות סניף. ועוד אשכחן במקום אחר לענין ירק שיש חילוק בין שלשה לעשרה ומיהו לכתחילה אין לעשות כן כי אם בשעת הדחק שאין מניין בכל העיר עכ"ל.
